לכל חי רצון.

מזמור חמישה וארבעים ומאה.

תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָרֲכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

בְּכָל-י֥וֹם אֲבָרֲכֶ֑ךָּ וַאֲהַלְלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר:

דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ:

הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה:

וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ (וגדולתיך) וּגְדוּלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה:

זֵ֣כֶר רַב-טוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ:

חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדָל-חָֽסֶד:

טוֹב-יְהוָ֥ה לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל-כָּל-מַעֲשָֽׂיו:

יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל-מַעֲשֶׂ֑יךָ וַ֝חֲסִידֶ֗יךָ יְבָרֲכֽוּכָה:

כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ:

לְהוֹדִ֤יעַ | לִבְנֵ֣י הָ֭אָדָם גְּבוּרֹתָ֑יו וּ֝כְב֗וֹד הֲדַ֣ר מַלְכוּתֽוֹ:

מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כָּל-עֹֽלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֗ בְּכָל-דּ֥וֹר וָדֽוֹר:

סוֹמֵ֣ךְ יְ֭הוָה לְכָל-הַנֹּפְלִ֑ים וְ֝זוֹקֵ֗ף לְכָל-הַכְּפוּפִֽים:

עֵֽינֵי-כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן-לָהֶ֖ם אֶת-אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ:

פּוֹתֵ֥חַ אֶת-יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל-חַ֣י רָצֽוֹן:

צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל-דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל-מַעֲשָֽׂיו:

קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת:

רְצוֹן-יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם:

שׁוֹמֵ֣ר יְ֭הוָה אֶת-כָּל-אֹהֲבָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל-הָרְשָׁעִ֣ים יַשְׁמִֽיד:

תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר-פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כָּל-בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: תהלים- מזמור חמישה וארבעים ומאה. 

וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:

רָצוֹן:

ולא רעב.

כמו שיש/ משל של שובע לרצון, אז יש גם צום לרצון. כמו לא ללכת לים, או לחדול ממנהג שעושה לנו טוב ואם אנחנו לא עושים אותו זה כמו לצום ממזון מבחינת עינוי הנפש שאנו מתענים שאנו חדלים לעשות משהו שאנחנו אוהבים במשך זמן כזה או אחר.

התנזרות מדבר שאינו מזון לעתים גם הוא צום מדבר שאנו רעבים אליו ויש צורך להשביע את הרצון.

גם זה שובע:

לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: תהלים.

קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת: רְצוֹן-יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם: תהלים- מזמור חמישה וארבעים ומאה.

רְצוֹן-יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם:

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן: לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד: מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: תהלים.

לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי:

עֵֽינֵי-כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן-לָהֶ֖ם אֶת-אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ:

פּוֹתֵ֥חַ אֶת-יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל-חַ֣י רָצֽוֹן:

צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל-דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל-מַעֲשָֽׂיו: תהלים- מזמור חמישה וארבעים ומאה. 

ללמוד תורה זה גם רצון, זה גם רעב לפעמים:

אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ: תהלים.

אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי

ברית חורב.

מבחינת מושלים עוינים, האדם העני, האדם הנכה, היתום, האביון, הם מהקבוצה הזאת שחלקם בעולם הזה או זכויתיהם על ארצם נעשקו מזכות זאת התעשרו האנשים שהתעשרו מהם:

לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ: תהלים.

העניים או האנשים שזקוקים לעזרה, הם נופלים במלחמת הקיום, במלחמת הפרנסה, הנפילה שלהם לרוב באה מהמקום הזה:

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם:  לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: תהלים.

אנשים האלה שהמדינה נותנת להם הקלות ומענקים והפרטות בזול ומכל זה הם מושכים לעצמם שכר ורווחים שלמעשה מעניים בני אדם גם בדרך של הסללת להשכלה למקצועות שהצליחו לקבע הסכמה לשכר נחות לעוסקים בהם ומשכך עם כלי מלחמת קיום נחותים, במשל שלטייקונים האלה ואנשיהם יש טילים כבדים להפציץ את מי שלא משלהם ולקבוע גורלות גם לגורל עוני.

ואלה שהאנשים שנפצעו בדרך בגלל הדרך שמנוהלת הכלכלה.

ופה אתה נדרש להעמיד תרומה ומעשה והקרבה מכל מאודך, מכספך. כדי לתקן, כדי לאזן בחזרה כמקיים חוק כלים שלובים:

וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם: לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה: בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ: הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.

שאתה מביא תרומה ומעשר לבית הבורא, בורא עולם לא צריך את הכסף שלך, הוא מבקש שמהכסף  שבורא עולם *נתן לך  תתן לאלה:

וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: 

אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ: תהלים.

** ברור לך שבורא עולם לא צריך את הכסף שלך, שאתה נותן לאלה אתה אומר תודה לבורא עולם כמו כורש מלך פרס:

כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה:  מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.

וזאת כדי שלא יפול הנופל:

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּֽנּוּ: דברים.

ואם נפל ואין מי שיעזור לנופל שצריך לאכול וכדי שלא יפול בנפילתו הוא גונב:

שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ: 

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט: עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה: שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ: פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ: לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ: תהלים.

ואם תרשיעו את האדם הזה  כמפרים ברית אז:

לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ:

כדי להבין למה ושלא יקרה עוד שואה לישראל:

אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ: תהלים.

צַדִּ֣יק יְ֭הוָה בְּכָל-דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכָל-מַעֲשָֽׂיו:

קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת:

רְצוֹן-יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם: תהלים- מזמור חמישה וארבעים ומאה. 

בשורה התחתונה:

זורקין מחסמבה הוא ארופאי ולא מזרחי. השם זורקין הוא שם ארופאי.

וזה בספר שכתב מוסינזון שברור לכולנו שמוסינזון ידע שזורקין הוא ממוצא ארופאי.

הבעיה בסרט. שמישהו בסרט טחן את פני המזרחי בספורות של זורקין הפושע שבא לישראל  מארופה. ולכן זורקין הפושע שחסמבה לקחה את ילדיו, הוצג כיהודי ממוצא מרוקאי.

יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם:  (מלכם) מַה לָּכֶם תְּדַכְּאוּ עַמִּי וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת: ישעיהו.